רובוטים תעשייתיים

רובוטים תעשייתיים – כבר לא רק של תעשיית הרכב

רובטים תעשייתים הם כבר מזמן לא התחום הבלעדי של תעשיית הרכב. המראות המפורסמים של רובוטים המרכיבים רכבים בפס ייצור הפכו לנפוצים גם בתחומי תעשייה נוספים, בעיקר בייצור האלקטרוני. כאשר חברות מציבות יעדים להצבת מליוני רובוטים על פסי הייצור שלהן, נשאלת השאלה – מדוע התעשייה הישראלית עדיין מאחור בשילוב רובוטים בתוכה, ומה לימד אותנו משבר הקורונה בהקשר זה?

כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת התפרסמו הסרטונים מפסי הייצור של תעשיות הרכב היפניות, ואחריהן האמריקניות, בהם רואים זרועות רובוטיות ענקיות מרכיבות רכבים בדיוק מופלא לפי פס ייצור, אשר החל בחלקי רכבים מפורקים ומסתיים ברכב מורכב באופן מלא, כמעט ללא מגע יד אדם.

מי שהיה עד לסרטונים הללו, זוכר גם את הזעם של פועלי הייצור, שחששו לאובדן מקום עבודתם לטובת אותם רובוטים. כמה עשורים לאחר מכן, זו כמובן מציאות מובנת מאליה – שילוב רובטיקה בתעשיית הייצור כבר מזמן הפך לסטנדרט, והעובדים למדו לעבוד עם הרובוטים.

אולם מאז שנות השמונים הרחוקות, הטכנולוגיה התקדמה מאוד, והרובוטיקה התעשייתית התפשטה לענפים נוספים. רובוטים על פסי הייצור כבר מזמן אינם נחלתם הבלעדית של יצרני הרכב – תעשיית האלקטרוניקה, כמו ענפים רבים נוספים, אימצו את הרובוטיקה כחלק מרכזי מהייצור שלהם.

אז כן, הרובוטיקה התעשייתית בענף האלקטרוניקה מצמצם פערים במהירות לעומת ענף הרכב. חברת המחקר הגרמנית IFR העריכה שב-2013 תעשיית הרכב הגרמנית רכשה כמעט 70,000 רובוטים לפסי הייצור שלה, אולם כבר באותה שנה תעשיית האלקטרוניקה הגרמנית תפסה את המקום השני עם כ-36,000 רובוטים תעשייתיים.

המגמה הזו רק מתרחבת במהירות. חברת פוקסקון העמידה כיעד כבר לפני שנתיים לשלב מיליון (!!!) רובטים תעשייתיים בפסי ההרכבה האלקטרוניים שלה, בתוך עשור. כמוה חברות רבות אחרות מצויות בהליכי רכישה מתקדמים של מליוני רובוטים בדרגות ובגדלים שונים לפסי הייצור שלהן.

על פי חברת IFR, קצב צמיחת רכש הרובוטים לפסי הייצור באופן כללי צפוי לצמוח במספרים דו ספרתיים בשנה, בין 12% ל-15% בשנה. זה אומר שלא רק תחום האלקטרוניקה מחליף ידיים אנושיות בידיים רובוטיות: גם ענפי המתכת, הפלסטיקה, התרופות והמזון מצטיידות ברובוטים לתעשייה.

כך למשל, ב-2014 נרשמה צמיחה של 21% בהצטיידות של רובוטים לתעשייה בדרום מזרח אסיה, ושל 11% בתעשייה האמריקנית. המגמה הזו מאז רק גדלה, לא מצטמצמת.

יש כמובן החולקים על הערכות אלו. שוק הרכב הגיע לרוויה והצטיידותו הפכה לקבועה, ללא צמיחה כמעט; הצמיחה של רובוטיקה לתעשייה מגיעה מענפים חדשים כמו אלקטרוניקה, מזון ותרופות. כך למשל חברת העריכה כי עד 2020 צמיחת הרובוטיקה בתעשייה תסתכם בכ-5.2% לשנה בלבד.

מי שמוביל את ענף הרובטיקה בתעשייה, ובמיוחד הרובוטיקה המדוייקת, הינן חברות יפניות: פאנוק (FANUC), יאסקווה (YASKAWA) וקוואסקי תעשיות כבדות (Kawasaki Heavy Industries) הינן ממובילות יצרני הרובוטים לתעשייה בעולם. עוד שתי חברות בעלות שם עולמי בתחום הינן ABB השוויצרית ו-KUKA הגרמנית.

רובוטיקה לתעשייה בישראל – ומה הקורונה לימדה אותנו?

מעניין לציין כי יאסקווה היפנית הדגימה ב-2015 רובוטיקה לתעשייה בישראל, וזכתה להצלחה גדולה. החברה פעילה בישראל כבר משנת 2001, ואפילו מתחזקת אתר אינטרנט בעברית לטובת צרכנים ומתעניינים בתחום. מומחי החברה העריכו באותה השנה כי הטמעת רובוטים בתעשייה הישראלית יכולה להגדיל את הפריון התעשייתי בישראל פי עשרה לפחות.

רונן אהרון, מנכ"ל שלוחת ABB השוויצרית בישראל, הגדיר במאמר שפרסם בעיתון "כלכליסט" ביולי 2019 את הטמעת הרובוטים בתעשייה בישראל כמנוף להצלת התעשייה הישראלית, וכתוצר של "מחשבה ציונית על קיום תעשייה בישראל".

הראל ציין כי ישנם חוסרים רבים בעובדי ייצור בענפי תעשייה רבים כגון הרכבה וריתוך, אותם יכולים למלא רובוטים תעשייתיים. הראל מביא במאמרו את הדוגמא של מפעל "רב בריח" באשקלון שהטמיע רובוטים לתעשייה בפסי הייצור שלו.

אולם התעשייה הישראלית עדיין מאחורי המספרים הגדולים של רובוטיקה תעשייתית בעולם: בעוד שביפן למשל יש 4 רובוטים לכל 100 עובדים, בישראל ישנם פחות מרובוט אחד לכל 100 עובדים.

אם יש משהו שמשבר הקורונה האחרון לימד אותנו, בו מפעלים רבים הושבתו ונותרו משותקים עקב הבידוד והסגר, הוא שיש צורך בתחליפי ידיים עובדות שאינם מושפעים מווירוסים כאלו ואחרים.

למרות שהדיון החברתי והמוסרי על מקומם של רובוטים כמחליפי אדם במקומות עבודתם לא הסתיים, אין ספק כי בעולם של פוסט-קורונה אנו נראה את המגמה של רובוטיקה לתעשייה רק מתגברת – והיא תהיה חלק מהסטנדרט שבו מי שלא משלב רובוטים בתעשייה, נותר מאחור בשוק תחרותי.

לכתבות נוספות בנושא רובטיקה בתעשייה

לכתבות נוספות בנושא Industry 4.0

 

ייתכן ותתעניינו לקרוא גם את...