מענקים בתקופת הקורונה לתעשייה

מענקים בתקופת הקורונה – הזדמנויות וסיכונים

מדינת ישראל בלמה יפה מאוד את נגיף הקורונה, וזוכה על כך לשבחים בינלאומיים רבים. בצד הכלכלי, המצב פחות מזהיר – כאשר סיוע לבעלי עסקים, מענקים וכדומה מתעכבים, הקריטריונים תמוהים ולא עונים על הדרישות, וקבלת ההחלטות איטית. מהם ההזדמנויות והסיכונים שבמענקים והסיוע לעסקים בזמן הקורונה ואחריו? כמה נקודות למחשבה

מדינת ישראל נמצאת באחד המקומות הגבוהים בעולם – יש הטוענים אפילו במקום הראשון בעולם – בבלימת נגיף הקורונה ובביטחון הציבור נוכח המשבר הבריאותי החמור שפקד את העולם, והפיל חלל מאות אלפי אנשים עד כה.

מדינות מערביות מתקדמות כמו איטליה, ספרד, בריטניה, צרפת וארה"ב נפלו קורבן לעשרות אלפי מתים ומאות אלפי חולים, שהעמיסו מאוד על מערכת הבריאות הלאומית שלהם ובמקרים מסויימים הביאו אפילו לקריסתה, עד כדי סלקציה איומה בין חולים, מי למוות ומי לטיפול מציל חיים.

כך קורה שבשעה שביום אחד מתים במדינות אלו יותר אנשים ממה שמתו בכל תקופת המשבר בישראל, בישראל כבר רואים את סופו של הגל הראשון, ובתקווה האחרון, של המגיפה הזו" בבירור, יש הרבה יותר מחלימים מחולים בעת כתיבת שורות אלו, וקצב ההדבקה הואט עד מאוד.

הצלחה זו, שזוכה לשבחים כאמור בכל העולם, באה במחיר כבד: שיתוק המסחר והכלכלה, הוצאתם של מליוני עובדים לאבטלה או לחל"ת, וסגירתם לתקופה ארוכה של עסקים רבים. ענפים רבים מתקשים וימשיכו להתקשות בהתאוששות, ובראשם ענף התיירות והמסעדנות.

היו אנשים שביקרו את עצם הסגר והמדיניות שננקטה – הבולט שבהם הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וחבר הכנסת לשעבר יורם לס – אולם אלו בעיקר משתמשים בהצלחת הסגר בשיטוח עקומת ההדבקה והתחלואה כטיעון לכך שעבור מספרים כאלו לא היה צריך לשתק את המשק. הם מתעלמים מהעובדה שאילולא שותק המשק והוטל הסגר, מספרי החולים והמתים ככל הנראה היו גבוהים הרבה יותר.

ברם, בעוד המדיניות הרפואית להתמודדות עם הנגיף בישראל זוכה לשבחים, מדיניות היציאה מהמשבר, באמצעות מענקים והלוואות, זוכה להרבה פחות תשבוחות. ראשוני המוחים בקולניות הם העצמאים הקטנים, ה"שולמנים", אשר רבים מהם הגישו בקשות למענקים ונענו בשלילה אוטומטית על ידי אתר רשות המיסים, אשר בעצמו קרס לא פעם.

נראה כי הסיוע לעסקים מתמהמה, הקריטריונים תמוהים ומוזרים, שלא לומר – בלתי מתאימים למצב בשטח – וכל קבלת ההחלטות איטית, לא עקבית ומיושמת בצורה מגושמת למדי. כך למשל עצמאים מלינים על העובדה שאחד הקריטריונים הראשיים לקבלת מענקים ופיצויים הם ביחס להכנסותיהם בתקופה המקבילה אשתקד.

בעלי אולמות אירועים מצביעים על כך שהתקופה הזו אינה מדד להכנסות – משום שבתקופת הפסח וספירת אינה מניבה הכנסות בכלל, ולכן קשה להראות ירידה בהכנסות. גם עצמאים אחרים, שהרוויחו יפה בינואר-פברואר 2020 וחוו צניחה בהכנסותיהם במרץ-אפריל לא מקבלים שום פיצוי על הירידה הזו.

ח"כ ניר ברקת מהליכוד מתח ביקורת על אופן התנהלות משרד האוצר בסיוע לבעלי העסקים ביציאה מהמשבר, וקבל על כך שלא ניתן מספיק סיוע ישיר לבעלי העסקים, והועדפה מדיניות של הרחבת אשראי והלוואות, בשעה שלא ברור אם עסקים בכלל יוכלו לעמוד בהחזר הלוואות כאלו. לביקורת זו שותפים ארגוני העצמאים, שדורשים כסף ישירות לחשבון, בדומה למה שנעשה במדינות אחרות.

ריכוז מענקים בתקופת הקורונה – למי מגיע מה?

בעוד אתרי המדינה והודעותיה מבלבלות, ישנם גופים אחרים המנסים לעשות סדר בבלאגן ולרכז במקום אחד את כל המידע על מענקים והזדמנויות עבור בעלי עסקים מסוגים שונים. אחד הגופים הללו הינה התאחדות התעשיינים בישראל, אשר ריכזה בעמוד אחד בשם "מסנן מענקים" באתרה כל סוגי המענקים הניתנים בישראל, לרבות קריטריונים ופרטי קשר של הגוף הנותן מענקים.

באותו עמוד ניתן לראות טבלה מרוכזת של כל המענקים והגופים המממנים שלהן, אותו ניתן למצוא כאן 

בטבלה הזו אפילו ישנה עמודה ובה פירוט הסטאטוס של הקרנות והגופים, כאשר לא מעט מאותם מענקים שקיימים בימי שגרה, הוקפאו בתקופת משבר הקורונה. כך למשל מענק "כסף חכם" ליצואנים בהיקף של עד 200 מליון שקלים בשנה ובעלי ניסיון בייצוא, הוקפא, בהיעדר סחר חוץ פעיל בעת הזו.

לעומת זאת, מענק "מימד" לפיתוח חדשנות בתחום הצבאי, עם אפליקציות גם לשוק האזרחי, הינו מענק פעיל במסגרתו יוענקו מענקים בשיעור לש 50%-90% לפיתוח מוצרים שתורמים לביטחון המדינה והינם גם בעלי פוטנציאל כלכלי אזרחי. מסלול ההגשה הפתוח הבא בשנת 2020 למענק זה הינו עד 21.10.

סיכונים והזדמנויות

אין ספק כי העדפת המדינה להעניק יותר אשראי והלוואות, ופחות מענקי סיוע ישיר, מציבה בפני בעלי עסקים רבים דילמה חריפה, האם להסתכן בלקיחת הלוואה לא מתוכננת שיתקשו לעמוד בהחזר ההלוואה במידה והעסק לא יחזיק מעמד?

לעומת זאת, בעוד המדינה לא תמיד מעמידה מענקים, ישנם גם מענקים ושיתופי פעולה בינלאומיים היכולים להוות ישועה עבור סוגים רבים של עסקים. כך למשל זירת התוכן האינטרנטי Corona Tech Israel מרכזת מידע על שיתופי פעולה ואפילו מענקים בינלאומיים המוענקים לגופים עסקיים התורמים למאבק העולמי בקורונה.

האתר כאמור מרכז בתוכו גם מידע על גופים הנותנים מענקים בגובה מליוני יורו במטרה להיאבק בקורונה. אחד מהם הוא Gold Ventures Incubator מאוסטריה, העובד יחד עם הסוכנות לחדשנות במדינה, המציע מענק בינ"ל של עד 3,000,000 יורו לחברות המפתחות טכנולוגיות חדישות למאבק בקורונה, היכולות להעמיד את שירותיהן למערכות הבריאות באירופה המתמודדות עם נטל כבד של תחלואה.

כך גם בארה"ב, הקרן הלאומית למדע בארה"ב מציעה עד 200,000$ למחקרים לא רפואיים ליישום מיידי, כדי ללמוד על התפשטות הנגיף. פייסבוק מציעה עד 100,000$ לחברות המציעות כלים להתמודדות עם המשבר הכלכלי שבעקבות המשבר הבריאותי.

נראה כי המשבר מזמן לנו, כמו כל משבר, סיכונים וקבלת החלטות קשה, אך גם הזדמנויות ושווקים חדשים. כדאי לנסות למצוא מענקים מקומיים, וגם בינ"ל, כדי למצות את הסיכוי לשרוד את המשבר, ואפילו לצמוח ממנו.

ייתכן ותתעניינו לקרוא גם את...