תעשיית הפחם

מומחים מעריכים: תעשיית הפחם העולמית קיבלה מכה קטלנית עקב נגיף הקורונה

משבר הקורונה באירופה נוצל על ידי ממשלות באיחוד האירופי לסגירת תחנות כח פחמיות מזהמות, ולטיפוח מקורות אנרגיה נקיים יותר – זאת עקב הירידה הגדולה בצריכת החשמל ביבשת. על הפרק: ניצול מוגבר של גז טבעי ואנרגיה סולארית כמקור לחשמל

לא רק בני אדם וכלכלות נפלו קורבן לנגיף הקורונה – אלא גם תעשיית הפחם העולמית ספגה מכה אנושה, אשר ספק אם היא תתאושש ממנה, לדברי המומחים.

משבר הקורונה, אשר השבית את המשק של מרבית מדינות האיחוד האירופי כמו גם ברחבי העולם, הביא בין היתר לצריכת חשמל מופחתת באופן משמעותי, מה שהיווה חלון הזדמנות עבור ממשלות באיחוד האירופי לסגור תחנות כח לייצור חשמל המבוססות על פחם, ולחנוך תחנות כח הנשענות על הפקת אנרגיה נקייה יותר – גז טבעי וואנרגיה סולארית.

כך קרה שבמדינות האיחוד האירופי נרשמה צניחה של שני שלישים בייבוא פחם לתחנות כח, עד כדי הגעה לשפל שנרשם בפעם האחרונה לפני שלושים שנה. בחודשים אפריל-מאי 2020 מערכת החשמל של בריטניה לא השתמשה כלל בפחם, ואילו בפורטוגל נרשם שיא של חודשיים ללא שימוש בפחם בהפקת החשמל הלאומית!

כך גם נרשמו סגירות של תחנות כח פחמיות ברחבי אירופה: בשבדיה נסגרה תחנת פחמית שנתיים לפני המועד שתוכן לסגירתה, בהולנד הופחתה הפקת החשמל באמצעות פחם ב-75% ואילו באוסטריה נסגרה התחנה הפחמית האחרונה במדינה.

גם בארה"ב דווח כי המדינה תפיק לראשונה יותר חשמל ממקורות דלי פחמן או ללא פחמן בכלל, מאשר ממקורות מבוססי פחם. על פי אותו דו"ח, שפורסם על ידי מנהל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקנית, כי צריכת הפחם בארה"ב תרד ב-23%, והוא יספק רק 19% מתפוקת החשמל במדינה, כך שמקורות האנרגיה המתחדשים – רוח, סולאר, מים – יהוו במשולב תפוקה גבוהה יותר מאשר תפוקת חשמל מבוססת פחם.

שינוי היסטורי וסביבתי

יש לכך גם השלכות על הסביבה: בהודו, כתוצאה מהפחתה משמעותית בהפקת חשמל באמצעות תחנות כח פחמיות, נרשמה בשנה האחרונה פליטות גזי חממה הנמוכות ב-1% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד; במדינות אחרות במזרח הרחוק, כמו הפיליפינים ואינדונזיה, הושעו פרויקטים גדולים של השקעה בתשתיות חשמל פחמיות.

ניתן לראות בכך השלכה חיובית של משבר הקורונה, אשר פתח את הפתח לניצולן של אנרגיות נקיות לטובת ייצור חשמל ביתי ותעשייתי ברחבי היבשת. המומחים מעריכים כי ההשלכה הסביבתית תהיה דרמטית, שכן תרחישי הקיצון של שינויי האקלים הניחו כי עד סוף המאה השימוש בפחם להפקת חשמל יתרחב, ולא יצטמצם.

הירידה העולמית בצריכת החשמל הביאה לא רק לצמצום משמעותי בצריכת הפחם לצרכי הפקת חשמל, אלא גם לירידה משמעותית במחירי הגז הטבעי, מה שמושך את ההשקעות לכיוון הפקת גז טבעי ונקי לצרכי הפקת חשמל ולצרכי תעשייה נוספים.

הזדמנות עבור ישראל 

בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמת גז טבעי. מאגרי "תמר" ו"לוויתן" החלו להפיק גז טבעי לא רק עבור ישראל, אלא הפכו אותה ליצואנית גז טבעי, עם החתימה ההיסטורית על הסכמי מכירת הגז למצרים וירדן.

בנוסף, קפריסין, יוון ואפילו איטליה הביעו עניין ברכישת גז טבעי מישראל, ובשנים הקרובות יונח קו ייצוא של גז טבעי מן המאגרים הישראליים שבעומק הים התיכון לאירופה.

יש בכך הזדמנות כלכלית יוצאת דופן עבור ישראל, שתתורגם מן הסתם גם בשדה המדיני והדיפלומטי.

האם מדינת ישראל פנימה תלך באותו הכיוון? האם צריכת הפחם לצרכי הפקת חשמל תיפסק גם בתוך מדינת ישראל? המגמה ברורה גם בישראל, עם צמיחת מאגרי הגז הטבעי במדינה, והחיפושים אחר מאגרים נוספים שכלל הנראה קיימים וממתינים להתגלות במים הטריטוריאליים של ישראל.

אם כך יקרה, ישראל תרוויח פעמיים: ראשית כיצואנית גז הקרובה גיאוגרפית לאירופה; שנית כמי שתשפר מאוד את איכות האוויר והסביבה שבתוכה.

ייתכן ותתעניינו לקרוא גם את...