התעשייה החכמה בישראל

אתגר התעשייה החכמה של ישראל

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, כמאמר השיר הוותיק, אבל אומת הסטארט אפ הישראלית חווה פער גדול בין הצמיחה של פיתוחי תעשייה חכמה עבור חברות זרות, לבין אימוץ בקצב נמוך של אותם פיתוחים בתעשייה הישראלית עצמה, מה שפוגע בתחרותיות של חברות ייצור ישראליות בשווקים העולמיים. בתעשייה 4.0 אנחנו בעיקר אור לגויים, וחושך לישראלים… האם המצב הולך להשתנות?

תעשייה 4.0

זה קרה לפני כעשור בלבד: גל חדש של מהפכה תעשייתית החל לשטוף את העולם: בשנת 2011 התעשייה בגרסת 4.0 החלה להתפשט בכל רחבי העולם התעשייתי על פני הגלובוס.

מהי תעשייה 4.0? אחרי שלוש מהפכות תעשייתיות – זו של המאה ה-18, שהחלה לאמץ תהליכים מכאניים בייצור; זו של המאה ה-19, ששילבה מערכות חשמל על פסי הייצור; זו של המאה ה-20, ששילבה מחשבים ורובוטיקה חכמה בתעשייה – הגיע תור האינטרנט של הדברים, כלומר ייצור חכם מבוסס קישוריות אינטרנט מהיר.

שלא במפתיע, אומת הסטארט-אפ הישראלית, מובילה בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים עבור התעשייה 4.0. במאמר שפורסם בעיתון ובאתר "גלובס" בשנת 2019, השקעות בתחום פיתוחי תעשייה 4.0 גדלו ביותר מ-220% בתחומי ישראל בתוך ארבע שנים בלבד, בין השנים 2014 ל-2018. בכסף, המדובר בצמיחה מ-113 מליון דולר ל-365 מיליון דולר בארבע שנים בלבד.

הנתונים צוטטו מתוך דו"ח מפורט, המבצע גם השוואה בינלאומית, שנערך על ידי ארגון סטראט-אפ ניישן סנטרל (SNC). על פי אותו דו"ח, בישראל ישנן כ-230 חברות הפועלות בתחום התעשייה 4.0 (לעומת 146 חברות בלבד שפעלו בתחם ב-2014).

הצמיחה המרשימה הזו מציבה את ישראל במקום השלישי בעולם, אחרי ארה"ב וסין, ולפני אומות תעשייתיות מפותחות בהרבה וגדולות בהרבה כמו הודו, בריטניה וגרמניה.

אולם, אליה וקוץ בה.

מצב התעשייה החכמה בישאל

למעלה ממחצית ממפעלי הייצור בישראל אינם מבוססים על תעשייה חכמה , על פי סקר שנערך בשנה שעברה על ידי התאחדות התעשיינים בישראל. הדבר פוגע מאוד בתחרותיות של מפעלי הייצור הישראליים, אשר בגלל היעדר אלמנטים של תעשייה 4.0 בתוכם אינם עומדים בסטנדרט הבינ"ל המתפתח, ולכן אינם יכולים כלל להתחרות על מכרזים ועל עיסקאות בשוק הבינ"ל.

המשמעות לכך היא שעיקר תעשיית התעשייה 4.0 הישראלית והפיתוחים שבה מופנים כלפי חברות זרות ובינ"ל. מספר המשקיעים הזרים בחברות המפתחות אפליקציות וטכנולוגיות של תעשייה 4.0 בישראל לעומת המשקיעים הישראליים עמד ב-2018 ביחס של שני משקיעים זרים על כל משקיע ישראלי אחד.

השלכה מעניינת נוספת, שאולי אפילו תסייע לתעשייה הישראלית לסגור את הפער, הינו הצמיחה המהירה של מרכזי פיתוח הנפתחים בישראל בהשקעה של חברות ותאגידים בינ"ל, על מנת לגייס מוחות ישראליים לפיתוח פתרונות של תעשייה חכמה עבורן.

בשנים האחרונות חברות ענק גדולות פתחו בישראל מרכזי פיתוח כאלו, כגון ענקית ייצור הרכב הגרמנית "פולקסוואגן", או "ברייט משינז" (Bright Machines) האמריקנית המייצרת רובטים חכמים לתעשייה ולייצור.

עידוד יוזמות לחדשנות בתעשייה

גם הרשות לחדשנות בישראל משתתפת בפרויקטים האלו ביחד עם שותפות עסקיות בינלאומיות – כגון חברת "מארק" ו"ENEL" הגרמניות. העובדה כי הרשות לחדשנות הישראלית שותפה במיזמים כאלו נותנת תקווה כי הפיתוחים במסגרתם יהיו פתוחים גם עבור חברות ישראליות ומפעלי ייצור ישראליים.

החדשנות הישראלית היא שם דבר בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, ולכן חברות רבות נמשכות לישראל של השנים האחרונות. כאשר התעשייה החכמה, במיוחד זו המבוססת על IOT (האינטרנט של הדברים) מבוססת חדשנות, אין ספק כי טביעת ידה של החדשנות הישראלית תהיה בה דומיננטית.

בהתחשב באתגרים והתחומים הרבים בהם עוסקת תעשייה 4.0 – אבטחת סייבר, אופטימיזציה וייעול תהליכי ייצור ותפעול, בקרת איכות, רובוטיקה, טכניקות ייצור מתקדמות ויעילות, קישוריות אינטרנט בין דברים, אספקה ותחזוקה – לאומת הסטארט-אפ הישראלית יש המון מה להציע.

כעת נותר לקוות כי גם מדיניות הממשלה וגם התעשיינים הישראליים עצמם יבינו כי ממש מתחת לאפם ישנן טכנולוגיות ומפתחים שיכולים להזניק את התעשייה והייצור הישראליים לקדמת הבמה הטכנולוגית בעולם, ולהפוך שוב את הייצור הישראלי למוביל עולמי ולתחרותי לא פחות מאומות תעשייה וותיקות וגדולות בהרבה מישראל בעזרת התעשייה החכמה.

לכתבות נוספות בנושא טכנולוגיות 

לכתבות נוספות בנושא Industry 4.0

ייתכן ותתעניינו לקרוא גם את...